טקס חינה כפי שידוע כיום בישראל, על משמעותיו והפולקלור הפולחני צבעוני משהו, נעוץ רחוק בעברנו. בהיסטוריה של יהודי התפוצות מארצות המזרח – אפריקה ואסיה. היסודות עליהם מושתתים טקסי החינה, דיי דומים לבני העמים שגרו באותם מקומות שאליהם היגרו יהודים בעל כורחם בתקופת הגירוש מישראל בימי חורבן בית המקדש הראשון והשני.
יתכן והיו אלא עמי המזרח שהשפיעו על היהודים לחגוג את טקס החינה, סברה שבהחלט יכולה להיות מכיוון שיהודי אשכנז אינם חוגגים את טקס החינה, בדיוק כפי שבארצות הגלות של יהודי אשכנז הגויים אינם חוגגים את טקס החינה. אולם יתכן מאוד שהיו דווקא היהודים אלא שהשפיעו על תושבי הארצות שאליהם הם הגיעו. גם בגלל משמעות והנגזרות מעצם המילה חינה וראשי התיבות ח = חלה נ= נידה ה = הדלקת נרות, אותן מצוות שבהן מחויבות נשות ישראל היהודיות. העמקתי בנושא הזה בכתבה הבאה: חינה
כידוע לנו המוסלמים חוגגים טקס חינה, כמוהם באפריקה עורכים טקס חינה בהרבה שבטים וקבוצות אתניות גם בהודו חוגגים טקס חינה ובכלל משתמשים מעיסת צמח הכופר לצביעת הגוף כולו. בהודו יש אומני מהנדים שהם ציירי גוף שיודעים לעטר את הידיים והרגלים בעיטורי ערבסקות יפיפיים.
מקור טקס חינה ביהדות
יהודי גלות ספרד נהגו לחגוג את טקס החינה ביום שלפני מועד החתונה. לטקס היו משמעויות סימבוליות רבות ובניהם אפשר להצביע על שפע שצוין במתנות זהב, על פריון וילדים שסימנו היה אישה פורייה שמכינה את עיסת החינה, אושר וסגולה לחיים מאושרים היה במסיבה עצמה.
החינה של הכלה
אולם מעבר לסימנים הסימבולים המוזכרים לעיל, הייתה החינה במקורה טקס המיועד לאישה. אם הכלה הייתה אחראית על הפקת החינה, מהסיבה שהטקס היה מעין טקס ניתוק של הנערה מגיל הנעורים והפיכתה לאישה בוגרת מצד אחד והניתוק ממשפחתה והעברתה למשפחת החתן מצד שני.
למעשה מעבר למסיבה עם סמליה והניחוחות המעניינים שלה, היה טקס החינה סמל למעבר וניתוק של הנערה ושליחתה אומנם לשלום אל משפחת החתן (מעמד הנשים בתקופה ההיא היה שונה למה שאנו עדים לו היום, גם בקרב היהודים שחיו בגולה). מיד לאחר החתונה הועברה הכלה לרשות בעלה ובדרך כלל עברו הזוג החדש להתגורר ביחד עם משפחת החתן או בקרבתם. אם כן טקס החינה היה חייב לעבור שינוי מחשבתי בהתאם לשינויים התרבותיים בישראל.
חינה מזרחית, חינה מרוקאית נחגגת במערב...
המעבר מארצות הגולה לישראל לווה בשינוי התנהגות בשל השוני המהותי בין תרבות המערב למזרח. ישראל המושפעת מהמערב ומתנהגת לפי כללי משחק מערביים, קלטה את העולים החדשים אל תוכה
והאחרונים החלו לסגל את תרבות המערב לתוך תרבותם. השוני הביא איתו שינוים כמעט בכל מגזרי החיים ובניהם היה שינוי מהותי בטקס החינה. הסיבה האמיתית שבגללה חגגו חינה הפרדות הכלה מבית אביה, כמעט ונשכח, דיי בגלל חופש האישה והשתלבותה בכל מגזרי החיים. יחד עם זאת מרבית מהסימבוליות של טקס החינה עמד על כנו. המסיבה השירים והתלבושות לא עברו שינויים כמוהם המאכלים והחומר אותו מורחים על הידיים החינה.
