אני מרגישה כאילו זה היה אתמול…אממ…איזה מגשים צבעוניים… איזה תענוג לעיניים ולחיך… הצבעוניות המרהיבה!!!
אני זוכרת את עצמי בערך בגיל שש עומדת נפעמת ליד השיש.
אני והשיש באותו גובה. דודה דליה (גם בערך בגובה שלנו)
מגלגלת, מעבדת, מורחת וברקע מוסיקה מרוקאית בפול ווליום והיא מזמזמת.
לפני טקסי חינה במשפחה, או אצל השכנים, הייתה דודתי דליה מופקדת על הכנת העוגיות. אני בת לעדה המרוקאית והטעם של פעם לא נשכח. העוגיות של דודה דליה נעשו עם המון אהבה וחום – הייתי עדה לזה. אני זוכרת את המרכיבים האיכותיים והטריים מונחים בקעריות – אגוזים, קוקוס, שקדים, פיצוחים ועוד, על פי מיטב המסורת המרוקאית. העוגיות ממש מעוצבות ביד אומן. הצורות הן של גזר, תפוזים, לימונים, תותים. הצבע תואם לפרי המעוצב: התפוז כתום וכן הלאה.
רמת הדיוק בהכנת העלים של ה"פרי–עוגייה"…
אומנות פיסול של ממש. אני זוכרת את העוגייה האהובה עליי:
עוגייה מעוצבת כפלח קטנטן של אבטיח – קליפה ירוקה ותוך אדום – בטעם של קוקוס.
אם הוזמנתם לאחרונה או אפילו מזמן לטקס חינה. אני מתארת לעצמי שאת מגשי העוגיות
המופלאות האלו לא שכחתם. לא משנה לאיזו עדה שייכים בני הזוג, תמיד יש את מגשי העוגיות הנהדרות הללו. לפני מספר שבועות הוזמנה אחותי למקווה של כלה טרייה, בת של אחת השכנות. לאחר הטבילה הוזמנו הנשים לביתה של השכנה,
שם הוגשו במלוא פאר מגשים של עוגיות מרוקאיות.
זה לא היה טקס חינה אבל העוגיות היו מרשימות.
כל זה טוב ויפה אך אחותי הופתעה משום שהמשפחה
הן מצד החתן והן מצד הכלה – יוצאי רומניה.
כנראה שכולם היום אוכלים את העוגיות של דודה דליה.
אצל רוב העדות המגשים המדהימים משמשים ממש חלק מהטקס.
למשל אצל יוצאי ארצות
המגרב נהגו להשתמש
במגש גדול עליו הניחו עוגיות ומתוקים, גרגירי אורז צבעוני, אגוז קוקוס שמסמל שפע ומטבעות כסף להצלחה גשמית. את האורז היו מפזרים על החתן והכלה ובסופו של ערב, אוכלים את העוגיות המתוקות.
כיום קיימות חברות קייטרינג, אשר בעסקה כוללת מגישות באירוע גם את המגשים הצבעוניים. יש גם חברות רבות, אשר בדרך כלל מנוהלות על ידי נשים ( אל תגלו לאף אחד, אבל אני חושבת שאצלנו המרוקאים – הנשים הן "המין החזק"…). נשים רבות הכינו במשך דורות על גבי דורות את מגשי העוגיות ולאחר זמן, לאט לאט, החלו להבין את הפוטנציאל העסקי מאחורי האומנות הזו. כיום צצות כפטריות אחרי הגשם חברות קטנות וגדולות אשר מתמחות בתחום זה.
בבואכם לשכור שרות זה מאחת החברות הפרטיות אל תהיו פזיזים. מחיר של מגש יכול לנוע בממוצע בין 120-180 ₪, כאשר אפשר להשיג זאת גם בפחות כסף, אך אל תשכחו את העיקר, יש להקפיד כי לחברה המתמחה בייצור העוגיות, או לעיתים קרובות – לאישה המתמחה – יש ניסיון. אל תתביישו לבקש לטעום!!! שאלו על אירועים ששכרו את שירותיה של אותה חברה. אם אתם בקטע של " אין לנו כסף" – תנסו להשיג עסקת חבילה שתכלול גם את עוגת הכלולות. בדרך כלל מי שמכין את מגשי העוגיות יודע גם לעצב עוגה מיוחדת.
במידה ונכחתם באירוע בו הוגשו עוגיות כאלו והטעם עדיין בדמיון שלכם – אל תתביישו – התקשרו לבעלי האירוע לקבל מספר טלפון.
לסיכום – אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה ואין אין חינה בלי מגשי העוגיות המרהיבים ביופיים ובטעמם!!! שיהיה במזל.