חכמת נשים, בנתה ביתה...
סוד הצלחה של בית יהודי מופקד בידי הנשים! אני לא רוצה להישמע פמיניסטית אבל יש לי מספר סימוכין הנשענים על מקורותינו היהודיים. חוכמתה של האישה על–פי האמונה היהודית, היא למעשה, המפתח לכונן בית יהודי אמיתי ומושלם. משום- כך, נתנו לנשים שלוש מצוות שרק הן נדרשות בקיומן, למרות שגם גברים יכולים לקיימן. הראשונה, מצוות הפרשת חלה, השנייה, הדלקת נרות שבת ויום טוב והשלישית שהיא גם בלעדית לנשים – מצוות שמירת נידה. ראשי התיבות ח. נ. ה העולים משלושת המצוות, מרמזים לטקס החינה.
שמו של טקס החינה בהגייתו בעברית נשמע: "חִינָה" ולא "חֶנָה" אולם, זקני העדה מיישבים, את חסרונה של האות יוד, בשתי דרכים מעניינות: האחת, בשפה הערבית נהגת המילה "חִינָה", ללא היוד. יהודי עיראק, אלג'יר ותושבי ערים מסוימות במרוקו, אינם מבטאים את היוד ומבטאים את המילה חינה- כשם העצם חֶנָה.
מסיבות לא ברורות, השתבש השם בישראל לחינה. ההסבר השני ששמעתי, היוד שהתווספה למילה חינה היא הרמז לילדים. טקס החינה שנועד רובו ככולו לברך את הזוג הטרי בשפע ברכות והברכה העולה על כולן היא ברכת פריון פרי הבטן. ילדים זה שמחה…
שלושת המצוות
אם גם את עומדת להינשא בקרוב, אני מזמינה אותך, להכיר את שלושת המצוות העולות מהשם "חינה" ועל כוחם להפוך כל בית יהודי לבית שופע המלא באור ושמחת ילדים. זה למעשה המשמעות האמיתית של החיים. טקס החינה העובר מדור לדור קושר אותנו כבחוט השני, למסורת היהודית ולתכלית הבית היהודי, שמסתבר נשען על כתפי האישה ושלושת המצוות שקשורות לבניית הבית הם:
ח
מצוות הפרשת חלה.
מקור מצוות הפרשת חלה בפסוק: "ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה" ( במדבר, פסוק ט"ו). התורה מצווה להפריש חלק מעיסת הבצק, כתרומה לכוהנים ששירתו בבית המקדש. אולם מאז חרב בית מקדשנו, אנו מצווים לשרוף את החלק המופרש.
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות התלויות בארץ ישראל. היא מבטאת את קדושת הארץ, אף על פי שגם הגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים, מצוות הפרשת חלה נמסרה לנשות ישראל. חל איסור לאכול חלה שלא הופרש ממנה תרומה.
נ
נידה וטהרה
עיקר המשמעות של מצוות הנידה, היא שמירה על אי קיום יחסי אישות של האישה עם בעלה, עד שתיטבל במקווה ותיטהר. הפרוש המילולי של נידה הוא ריחוק. על פי דין התורה האישה נחשבת לנידה למשך שבעה ימים ושבעה לילות, מיום ראותה את הדם. רק לאחר הטבילה במקווה היא מותרת לבעלה…!
ה
מצוות הדלקת נרות שבת ויום טוב
מצווה להדליק נרות עם כניסת השבת ובמועדי ישראל היא מצווה מדרבנן, למרות שגם הגבר יכול להדליק נרות, המצווה שייכת לאישה. הטעמים להעדפת הנשים במצווה הזו, נעוצים בכפרה על חטאה של חווה. הטעם השני, משום שהאישה היא העוסקת העיקרית בצורכי הבית. מנהג מקובל בקרב נשות ישראל, להתפלל לאחר הדלקת נרות שבת ויום טוב, לזכות בבנים ובנות, חיים טובים וארוכים, ישועה ורחמים, שלום בית ופרנסה טובה.
עוצמת האישה על פי המקרא
"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותתן גם לאישה עמה ויאכל" (בראשית, פרק ג', פסוק ו').
בהרבה מקומות במקרא אפשר להבחין שלמרות העוצמה הפיזית של הגבר, האישה היא היוזמת! בתבונתה וחוכמתה היא מסוגלת לבנות בית: "חכמת נשים בנתה ביתה…" מקומה של האישה ותפקידה כפי שעולה מן המקרא הוא בתבונתה לעשות את רצונה. הגבר בדרך כלל חסון בגופו ופטור מתפקיד של הריון, הנקה וטיפול בילדים. כלפי חוץ הוא נראה כחזק ומבצע לכאורה, אולם האישה היא היוזמת השוקלת והמכוונת. כפי שמעיד הפסוק הנ"ל מבראשית.
