טקס חינה כורדית מתחת לחופת כוכבים
בערי ממלכת כורדיסטאן מקובל היה לארגן את טקס החינה יום לפני החתונה יום זה נקרא בפי כל לֶלִיֶה. בדרך כלל נהגו היהודים בכורדיסטן לערוך את החינה מתחת לכיפת השמיים, בניגוד לטקס בישראל שעבר לאולמות מפוארים.
את החתן והכלה מלווים האורחים בתהלוכה של נגנים המנגנים בכלי נגינה עתיקים ומסורתיים הנקראים: "דהולה" (תוף גדול ממדים, עשוי עץ ועור שמנגנים עליו מהצד) ו"זורנה" (כלי נשיפה רב עוצמה בעל צלילים שמחים ומרקידים) בני המשפחה והקרובים משתתפים תהלוכה ססגונית, מלווה בשירים וריקודים, כאשר הם לבושים בלבוש כורדי אותנטי, הקהל למעשה מוביל את הזוג כלאחר כבוד אל עבר האוהל שבו נערך טקס החינה.
פיסטנה וברמל יחודיים לעדה הכורדית
אוהל החינה הכורדית מעוטר ומאובזר בבדים מיוחדים הנקראים בָרְמָל (סוג של שטיחים ארוגים בעבודת יד) וכלים מהודרים. התלבושות בחינה כורדית כמו בשאר עדות ישראל שונה מחיי היום יום, גם בקרב יהודי כורדיסטן אנו מוצאים בגדי חינה הנתפרים במיוחד לאירוע החינה.
שמלות הכלה בחינה כורדית כמוה גם תלבושת הנשים עשויים משלושה חלקים: השמלה הנקראת "פיסטנה" תפורה מבד משי או סטן . -מעל השמלה יש את הווסט הנקרא "הלקה". -והחלק העליון יש את העליונית הנקראת קורטאק התפור מבד קטיפה או פייטים או למעשה כל בד מיוחד וססגוני. מהשרוולים של השמלה יוצאים שני שובלים הנקראים דוליקיסה המשמשים ליופי וריקוד, מעל העליונית יש את המטפחת הקשורה על הבטן וגם על הראש.
תלבושת הגברים בחינה כורדית גם לגברים יש תלבושת מיוחדת הנקראת "שאלה" ו"שפייקסה" מכנסיים וחולצה רחבים ואת הראש עוטפים בכפייה.
חיטה ואבן כחולה – מסמלי טקס החינה הכורדית
באוהל מחכים לאורחים שפע דברי מתיקה שלא חסרים במטבח הכורדי, על השולחן מחכים המתנות, כיערת החינה, נתחי חלכום, חמישה ראשי שום, מספר שיבולי חיטה, ואבן קריסטל בצבע כחול, המסמלים הצלחה מזל ופוריות לזוג.
את החלקום דוחסים אצבעות יד ימין של החתן והכלה וכל הרווקים נוהגים לחטוף מהאצבעות שלהם ולאכלם מתוך אמונה שגם הם ימצאו זיווג.
את החינה כמובן מורחים בכף היד בצורת עיגול רמז למטבע. אוכל מיוחד לחינה של עולי כורדיסטן ישנם את המאפים המיוחדים הדורשים מאמץ וידע מסורתי העובר מאמא לביתה, די בלהזכיר את ה"קדה" ואת ה"ששתאיקת", כדי לעורר את מיצי הקיבה בזיכרון של כל יהודי מכורדיסטן.
